הרצאה חדשה: איזה ״מין״ עולם - על טקסים, פולחנים ומיניות בתרבויות העולם

האם הרצון לקבל הצלפות שוט כואבות בהכרח מעיד על נטיות סדו מזוכיסטיות?

האם לאמנות פורנוגרפית יש מקום במקדשים דתיים?

העולם מלא בהפתעות בכל הקשור לתפיסות המיניות המקובלות בעולם המערבי...

הצטרפו אלי למסע מרתק בין טקסי מעבר פרועים, פולחנים ביזאריים ומנהגים מיניים

האם מסקרן אתכם לדעת?

היכן צריך בחור לקפוץ מעל שורת שוורים עצבניים רק כדי להיות ראוי לנישואין?

מתי צריך גבר להכות את חבריו במקל ארוך עץ ארוך, עד זוב דם, רק כדי להשיג דייט עם יפהפיית הכפר?

באיזו תרבות לא קיימות המילים "חתונה" או "אבא", והנשים הן השולטות במשפחה?

מה המשמעות של ריקודים בעירום סביב המדורה?

והיכן משמשות ההפלות כאמצעי מניעה בטוח, פופולרי ולגיטימי?

לרובנו, בעולם המערבי, המודרני, יש תפיסות ברורות בנושאים כמו מין ומיניות, עירום, טאבו, מגדר... תפיסות אלו מושפעות מאינספור גורמים כגון חינוך, תקשורת, חיברות, חברה, מבנה אישיות ועוד. אולם מה שנתפס בעינינו בדרך מסויימת, עשוי להיתפס אחרת לחלוטין בקהילות שונות, בין אם שבטיות מסורתיות, דתיות, או אפילו אולטרא מודרניות וליברליות.

צילום: דני ינאי © קהאג׳וראהו, הודו

דוגמא מפורסמת היא מקדשי האלים ההינדים בקהאג׳ורהו שבהודו, הידועים גם בשם העממי (והלא מדוייק) מקדשי ה״קאמה סוטרה״, על שום העיטורים הפורנוגרפיים הבוטים במיוחד המקשטים אותם. בעוד שהודו ידועה כמדינה דתית ושמרנית למדי, תוהים החוקרים מה גרם לעיטור המקדשים בפורנוגרפיה קשה, דווקא בלב הודו של ימי הביניים? כך או כך, בין אם מדובר בהתייחסות לפולחנים טנטריים, ובין אם כחומר הדרכה מיני לפרחי כהונה צעירים, אין ספק שהשיטה הצליחה בתרומתה להגברת הילודה בהודו, שבשנים הקרובות צפוייה להפוך למדינה המאוכלסת בעולם...

צילום: דני ינאי © אתיופיה 2015

הצלקות הקשות על גבן החשוף של נערות אתיופיות אלו שבתמונה, בנות שבט ההאמר בדרום אתיופיה, עשויות לרמז על התעללות קשה בסגנון תקופת העבדות החשוכה של המאות הקודמות, או שמא על שיוכן של הבנות למועדון סאדו מאזוכיזם אקסקלוסיבי? אז זהו, שלא. צלקות אלו נעשות מרצון ובחירה ומוצגות בגאווה, כשהן מעידות על אהבתן וגאוותן בבן משפחתן שמתעתד לדלג מעל שוורים בטקס המעבר החשוב בחייו, זה שיקבע אם ייטהר מטומאת הילדות ויהפוך להיות ראוי להינשא. במהלך החגיגות המקדימות לטקס מתגרות בנות המשפחה בחבורת הצעירים שכבר עברו טקס דומה, אך עדיין לא נישאו, ומפצירות בהם להצליף בהם במקלות חיזרן עד זוב דם, כאות לאהבתן וגאוותן בבן המשפחה הצעיר. את הפצעים הן יזהמו באפר וחול על מנת להבליט את הצלקות, שככל שהן בולטות ליותר, נחשבות יפות יותר. ערכה של אשה הנושאת על גופה צלקות מסוג זה עולה בשוק הפו״פ של השבטים, בהיותן ביטוי לחוסנה ואומץ לבה. בנוסף, לכל צרה אליה תיקלע בעתיד, יהיה על קרוב משפחתה, שלמענו זכתה בצלקות אלו, לעמוד לצידה ולסייע.

אז עד כמה אנו פתוחים להתמודד עם מנהגים מוזרים של עמים אחרים, גם אם הם מתנגשים בעמדות המושרשות שלנו?

בדיוק בכך עוסק מופע המולטימדיה החדש שלי, ״איזה מין עולם״.

הדוגמאות שלעיל הן רק כמה מתוך רבות נוספות שיוצגו בהרצאה באמצעות צילומים, קטעי וידאו וסיפורים. תוך התבוננות משעשעת וססגונית, נכיר טקסי מעבר פרועים, פולחנים ביזאריים ומנהגים מיניים, בתרבויות שונות בעולם ובישראל, תוך תובנה ברורה אחת: פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה.