צ׳ה גווארה - מהפכן רומנטי או אבי הטרור הקיצוני?

רוב האנשים שיתבקשו להגיב על דמותו של צ׳ה גווארה, יעלו בדמיונם את דמות המהפן הרומנטי היפה והשרמנטי, אשר נרדף בלא עוול בכפו בידי האימפריאליזם האמריקאי הדורסני, והוצא להורג כקדוש מעונה, סמל להקרבה עצמית מופתית. אני מודה שגם אצלי, כשהתחלתי להעמיק בקובה ובמהפיכה של קאסטרו וצ׳ה גווארה לקראת העבודה על הרצאתי ״קובה, רוחות של שינוי״, צ׳ה הצטייר כדמות הירואית של מהפכך רודף צדק, סמל לכל מה שנכון בחברה מתוקנת. הייתי משוכנע שאם לא היה נרצח בברוטאליות בידי ה CIA ביערות בוליביה ב1967, והיה עד לדיקטטורה הקומוניסטית המדכאת והעניה שיצר חברו למאבק קאסטרו בקובה, לא היה מקבל זאת ואולי אף מביא לשינוי המצב ולשיפורו.

והנה, אחרי 2 ביוגרפיות של צ׳ה (אחת רדודה מאוד והשניה מעמיקה ומרתקת, ״צ׳ה״ של ג׳ון לי אנדרסון), חל אצלי מפנה מעניין. תחילה, תוך כדי קריאת האירועים של תולדות חייו, הפיכתו למהפכן, התהילה של המאבק המוצדק של קובה וחלקו בהקמת קובה העצמאית, חשתי קרבה וסימפטיה רבה לדמות הסגפנית והבלתי מתפשרת של אדם שגילה את ייעודו בעולם, ושמוכן להקריב את עצמו למען החברה, ואפילו למען ארץ שאינה מולדתו. אולם בשלב מסויים התחלתי להבין שמדובר באחד האנשים המסוכנים ביותר שחיו עלי אדמות. בעוד שהמהפיכה הקובנית היתה מוצדקת בעיני וראויה לחלוטין (עצם החלפת השלטון כחלק מהמאבק בניאו קולוניאליזם, אם כי לא התוצאה שהשיג השלטון החדש בעל הקו הנוקשה, המדכא והלוחמני), המשיך צ׳ה ופיתח פילוסופיה ביצועית רצחנית של מאבק עקוב מדם בכל סמל של ניאו קולוניאליזם, אימפריאליזם וקפיטליזם באשר הוא, תוך נכונות להגיע לתוצאות מחרידות כולל מלחמה עולמית גרעינית. הנה כמה ציטוטים לדוגמא (מתוך הביוגרפיה ״צ׳ה״ - מאת ג׳ון לי אנדרסון):

״...(יש להביא) לעימות גלובלי ארוך ואכזר, שיביא להריסת האימפריאליזם כדי לחולל מהפכה סוציאליסטית וסדר עולמי חדש.... שנאה כחלק בלתי נפרד מהמאבק: שנאה חסרת פשרות של האויב, שתדרבן אותנו לעשות מעל ומעבר למגבלות הטבעיות של האדם, ושתהפוך אותו למכונת הריגה יעילה, אלימה... וקרה. כאלה צריכים חיילינו להיות: בני אדם שאין בהם שנאה אינם מסוגלים לנצח אויב אכזר... זו תהיה מלחמה טוטלית, שתיערך תחילה נגד הינקים במאחזיהם האימפריאליים, ובסופו של דבר בשטחם שלהם. מוכרחים להביא את המלחמה אל ביתו של האויב, אל מרכזי הבידור שלו; עליו להרגיש כמו חיה שנדחקה לפינה, עד שירגיש שרוחו מתחילה להישבר, ואלה יהיו התסמונות הראשונות של התנוונותו... כל טיפת דם ששופך אדם על אדמתו של עם אחר הנלחם למען צדק חברתי היא מופת לדורות הבאים, שיילחמם למען ארצם ועמם שלהם...״.

ואלו לא סתם פילוסופיות תיאורטיות. צ׳ה האמין בכל לבו שטרור ומלחמה הנן הדרך היחידה להשיג שינוי, האמין בקומוניזם המאואיסטי, בדיקטטורה וביצירת אדם חדש, דבורה בכוורת, ולא אדם שעומד בפני עצמו. רק חוסר העצמאות הכלכלית של קובה החדשה הטרידו אותו, ולא הדיכוי והנוקשות של השלטון. אם לא היה נעצר בידי הבוליביאנים והאמריקאים, היתה שאיפתו לדרדר את כל אמריקה הלטינית לויאטנאם שניה, שלישית ורביעית.

לא אתפלא אם גורמי טרור איסלמיים קיצוניים של ימינו, שאבו השראה מכתביו, נאומיו ומעשיו של גווארה.

אז לסיכום, נראה שצ׳ה אכן היה אדם משכמו ומעלה, מופת ראוי לציון של הקרבה עצמית וכריזמה, אולם באותה מידה היה אדם מסוכן וטוב שהפך להיות אייקון על חולצות ולא המשיך כמחרחר מלחמות...